Saturday, November 21, 2009

גוילי אש > במכחול > חיים רוסק

רוסק, חיים ("חיימקה", "צ'לינדר", "פסיק")

בן אברהם ודבורה. נולד בראש-השנה תרצ"ח (6.9.1938) בעיר סלוצ'ק שברוסיה. אביו, שהיה טנקיסט בצבא האדום, נפל בשנת 1941 בימים הראשונים למלחמה ואמו נדדה עם בנה וחיפשה מחסה ומזון לה ולילדה. תוך כדי נדודיהם מתה מרעב וחיים נדד לבית-יתומים בטשקנט ובסמרקנד עד תום המלחמה. בהמשך נדודיו הגיע למינכן ושם מצא את קרובי משפחתו ואתם עלה לארץ, בשנת 1949. חיים למד בישיבת פונביץ' בבני-ברק ולאחר- מכן עבר לכפר הנוער הדתי בכפר-חסידים, ואחרי שסיים שם, למד שנה בבית-הספר החקלאי "עיינות". היתה לו נטייה לציור ולפיסול. חיים היה מפעיל טרקטורים בציוד מיכני כבד בחברת "מקורות" ותוך כדי עבודתו על הטרקטור היה מצייר ומחפש אפשרות של ביטוי ולדמיונו העשיר בציור ובפיסול. כן היטיב לשיר וללוות עצמו בגיטרה. בין תחביביו היה איסוף אבנים, שצורתן הזכירה לו דמויות של בעלי-חיים, בני-אדם ועצים במצבים שונים. את אשר החסיר בלימודיו הפורמליים השלים בטביעת-עין, בביטוי אמנותי, ונפשו העשירה והאוהבת התבטאה בעבודה יוצרת. חיים גילה אמון בבני-אדם, הראה יחס של אמון לכל והצטיין בעזרתו לחבריו. גישתו לאדם היתה ישירה, וללא מחיצות וללא גינונים.
באוגוסט 1955 גויס לצה"ל והוצב לחיל-התותחנים. הוא אמנם ביקש להצטרף לצנחנים אך בגלל מגבלות שונות לא התקבל. רק לאחר פניה ישירה לרמטכ"ל הועבר ליחידה אשר בה חשקה נפשו. השתתף בפעולות-תגמול רבות ובאחת מהן אף נפצע בירכו. בתקופת החלמתו השתתף בפעולות בקלקיליה. כן לחם ועבר בשלום את מערכת-סיני. לאחר שחרורו מצה"ל התקבל כחבר במושב אביחיל והתחיל לטוות את מסכת חלומותיו על חיי שלווה אחרי חיי נדודים. מדי פעם היה יוצא לשירות-מילואים ואף במלחמת ששת הימים נקרא לדגל וביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967) נפל בקרב שנערך בשכונה האמריקאית אשר בירושלים העתיקה.
חיים צוין לשבח על-ידי הרמטכ"ל על "גילוי אומץ-לב ורוח התנדבות" - והמעשה תואר כדלקמן: "ביום ה-6 ביוני 1967, בקרב על שחרור ירושלים, לחם חיים ביחידת-צנחנים. במהלך-הלחימה נקלעו שלושה אוטובוסים, שהסיעו חיילים, לשטח שניתכה עליו אש כבדה מעמדות קרובות יותר. החיילים זינקו מן האוטובוסים ותפשו מחסה. כאשר התעורר חשש שאחד החיילים נפצע ונשאר מוטל באחד האוטובוסים התנדב חיים ופרץ לעבר הרכב הפגוע כדי לחלצו. בפעולה זו נפגע - ונפל". הניח אשה בהריונה. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. מפקד-הפלוגה כתב במכתב-התנחומים למשפחתו כי "חיים היה חייל מסור ותמיד היה מוכן להתנדב לכל משימה. גם בקרב אחרון רץ להציל חיי חבר פצוע ואז הוא נפגע בעצמו".
ב"ספר הגבורה", שבהוצאת אגודת העיתונאים בתל-אביב וניצולי ברגן-בלזן, הובא תיאור קרבו האחרון. בספר "מאריות גבר" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור הקרב האחרון שלו. בידיעות האיזור שהוציאה המועצה האיזורית של עמק-חפר הונצח שמו וכן בחוברת "תלמים", ירחון תנועת המושבים, בחוברת שהוקדש לבנים ולחברי המושבים שנפלו על הגנת המולדת במלחמת ששת הימים, הועלה זכרו. ב"גיולי אש", כרך ד', הוא ילקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל, הובא מעזבונו.
(יזכור)

קישורים
הצנחנים - חיים רוסק

Sunday, November 08, 2009

תיעוד סיפור חיים באינטרנט






הסיפור האישי שלך במרחק האצבעות מן המקלדת

הטכנולוגיה והאינטרנט מאפשרים היום לאנשים רבים לתעד סיפורי חיים ברמה סמי מקצועית באמצעות כלים חינמיים הנמצאים באינטרנט ובלי לקום מכורסת המחשב.

שם הסדנה: תיעוד סיפור חיים באינטרנט במילים, תמונות וסרטים.
הדרכה: יהודית גרעין-כל, רותי מרשנסקי וצביקה שורצמן
קהל יעד: מבוגרים המבקשים לתעד את סיפור משפחתם באמצעות מצלמות, מחשב ואינטרנט.
דרישות קדם: מיומנויות מחשב בסיסיות והכרת האינטרנט.
בסדנה לומדים בין השאר: לכתוב ולתעד בכתיבה יוצרת, לייצר לכתוב ולפרסם בלוגים אישיים, להשתמש בתמונות ולייצר מאגרי תמונות, להתוות מפות דינאמיות אישיות, להכין סרטים קצרים, להכיר ולהשתמש במאגרי סרטים באינטרנט, להכיר ולהשתמש במאגרי מידע מקוונים ולהכין אילן יוחסין מקוון.

דוגמאות:
רשימותי לגיורא - סיפורה של פרטיזנית בווילנה בטקסט, תמונות, מצגת, קטעי ראיון מצולם, ומפת נתיב הפרטיזנים. משולב בסיפורה האישי שנכתב לבנה גיורא.
http://gioralist.blogspot.com/

שיר לשניים – סיפורם של זוג אנשי חינוך שנפגשו במקרה בתל-אביב של שנות החמישים. ספר דיגיטלי כולל: טקסט, תמונות, מצגת ותקציר קורות חיים ערוך כסרטון.
http://gurse.blogspot.com/

תיעוד
סיפור חיים
באינטרנט
במילים תמונות וסרטים













The RelatioNet Project
חטיבת ביניים אלון רחוב החי"ל 46 רעננה
טלפון: 09-7741282
נייד צביקה: 052-3231491
נייד יהודית: 052-3792469

Emal:
Relationet@gmail.com



Saturday, November 07, 2009

קוסטשט Costesti (380)

יהודי היישוב והסביבה נורים למוות בשדה פתוח

ב-1930 חיו בקוסטשט 274 יהודים, שהתפרנסו בקושי מחקלאות, ממכירת פירות ומגידול בהמות.
בכפר היו שלושה בתי כנסת ושלושה "חדרים".
במועצת הכפר כיהנו שלושה נציגים יהודים, והפעילות הציונית במקום היתה של "מזרחי" ושל "בני עקיבא".
בתקופת השלטון הסובייטי (יוני 1940 - יוני 1941) נעצרו כמה יהודים בכפר ונשלחו לסיביר.
ביולי 1941 נכנסה יחידה של הצבא הרומני לכפר, כלאה את כל היהודים לשלושה ימים בבניין בית הספר ולא סיפקה להם שם אוכל ומים, לאחר מכן שוחררו, אך לא לאורך זמן - תושבי הכפר האוקראינים הסגירו את היהודים לידי יחידה צבאית אחרת, שעברה סמוך ליישוב, זו הובילה את היהודים לשדה פתוח, שם נורו ונרצחו 420 יהודים מקוסטשט ומהסביבה, רק בודדים הצליחו להימלט. אחד הניצולים, שחזר לדירתו, נהרג באבנים ובמקלות על ידי האוקראינים, שעסקו אותה שעה בביזת הרכוש היהודי.
היהודים, שהיו ביום הטבח מחוץ לכפרם, חזרו אליו, אך גורשו מאוחר יותר לטרנבניסטריה.
איש לא חזר לקוסטשט לאחר המלחמה.
מתוך פנקס הקהילות כרך ב', עמ' 514



סְגֻלָּה - רשומה זו היא חלק ממיזם סְגֻלָּה

Friday, November 06, 2009

טבלה עם תמונת רקע וקישורי Snap


the RelatioNet project




משפחת שורצמן מוצאה בעיירה קטנה בגליציה היום דרום פולין ושמה לסקו או לינסק באידיש משפחת פדר מוצאה באזור סוסנוביץ המשפחה עברה לעיירה קטנה ששמה פיליצה או פילץ באידיש כ-80 ק"מ צפונית לקרקוב. משפחת פדר נספתה כמעט כולה בשואה. זיסל פדר שרדה יחידה מכל משפחתה. את השואה עברה במחנות עבודה, מעצר ומוות בנסותה לשמור על אחיותיה הצעירות. לאחר השואה עלתה לישראל באוניית מעפילים שנתפסה וגורשה לקפריסין שם הכירה את משה שורצמן ושם נישאו. משה איבד את משפחתו בשואה, אשה ושלושה בנים גורש אף הוא לקפריסין לאחר שנות עבודת פרך בסיביר לשם גורש. הזוג עולה לישראל ונקלט באוהל במחנה העולים גבעת אולגה שם נולד בנם הבכור צבי. לאחר זמן הם "מתנחלים" בדירת חדר על גג בית ביפו בו גרו קודם ערבים שברחו. השיפור ברמת חייהם שנבע מעבודה קשה ופיצויים שקיבלו כניצולי שואה איפשר למשפחה שבינתיים התרחבה עם הולדת מיכאלה, חיה ואיילה לעבור לבני ברק לדירת 2.5 חדרים שם התאקלמו במהירות, גידלו את ילדיהם, ובטרם זכו להנות ממלוא פירותיהם נפטר משה בשנת 1970 ממחלה קשה, זיסל המשיכה לבדה עד שנפטרה גם היא ממחלה קשה ב 1995. ילדיהם נישאו והקימו משפחות דתיות הפזורות ברחבי הארץ.

משה פנחס שורצמן נולד ב 1898 בלסקו גאליציה בדרום פולין 15 ק"מ מסאנוק במשפחה חסידית להוריו צבי הערש ולאמו [?] שנפטרה בילדותו. למשה היה אח יצחק מאותה אם ושניהם גדלו כבנים חורגים במשפחת אביו שנישא מחדש לפרידה שהולידו עוד שבעה ילדים.יצחק שהיה ציוני עלה לישראל ב-1933 והקים את ביתו בקריית שלום בת"א.משה פנחס למד בבחרותו בישיבת חכמי לובלין ולכשהגיע לפרקו נישא לפייגה לבית רנד - סלומון מסאנוק. בסאנוק הקימו את ביתם, הם התפרנסו מחנות למכירת דברי סדקית וצרכי בית ספר שהייתה בשוק הקטן, משה פנחס היה מעין 'סוכן נוסע' של החנות ברחבי קרוסנו ואף מעבר לגבול הפולני רוסי. נולדו להם שלושה בנים: יעקב, אריה ונחום.בספטמבר 1939 כמה ימים לאחר כניסת הכובש הנאצי לסאנוק שלאחר חלוקת פולין על פי הסכם "ריבנטרוב-מולטוב" מספטמבר 1939 היתה לחלק מרוסיה בעוד לסקו היתה בשטח גרמניה נפרדו דרכיהם. משה נתפס ונשלח - גורש לסיביר, פייגה וילדיה נשארו בסאנוק עד אשר נשלחו יחד עם כל יהודי סאנוק למחנה ZASLAW משם נלקחו לבלזץ ושם ע"פ עדות הניצול היחיד מבלזץ מר מלר [?] יליד סאנוק נורו בראשם בראש השנה 1942 [תש"ב] וגופותיהם נשרפו. הפגישה בין שרידי משפחת רנד-סלומון מסנוק המחותנים של משה פנחס לבין מר מלר התקיימה לאחר המלחמה במחנה העקורים Schlachtensee בברלין.משה שרד, ניסה להעפיל לישראל ושוב גורש לקפריסין שם נישא לזיסל לבית פדר ילידת פיליצה פולין [1915] ששרדה את אימי השואה יחידה מכל משפחתה.

http://scmo98sapo.blogspot.com/


Thursday, November 05, 2009

טבלה עם תמונת רקע וסרטוני Embedr


the RelatioNet project
רליישונט הוא מיזם בינלאומי הרותם את האינטרנט לאיתור ענפי משפחה שאיבדו זה את זה בזמן השואה. המיזם מנסה לנצל את חלון ההזדמנות האחרון העומד לרשות ההסטוריה – 5 השנים הבאות שבהן ניצולי שואה רבים עדיין חיים, והאינטרנט הוא כלי זמין בכל בית. ניצולי שואה מייחלים לאתר קרובי משפחה. בעולם חיים כיום כ- 300,000 ניצולי שואהרובם ככולם זוכרים את האירועים. חלק מהניצולים הם קרובי משפחה, שמשפחתם התפזרה עקב האירועים והם אינם יודעים זה על קיומו של זה.
June 2004 סיון תשס"ד



the RelatioNet project

רליישונט הוא מיזם בינלאומי הרותם את האינטרנט לאיתור ענפי משפחה שאיבדו זה את זה בזמן השואה. המיזם מנסה לנצל את חלון ההזדמנות האחרון העומד לרשות ההסטוריה – 5 השנים הבאות שבהן ניצולי שואה רבים עדיין חיים, והאינטרנט הוא כלי זמין בכל בית. ניצולי שואה מייחלים לאתר קרובי משפחה. בעולם חיים כיום כ- 300,000 ניצולי שואהרובם ככולם זוכרים את האירועים. חלק מהניצולים הם קרובי משפחה, שמשפחתם התפזרה עקב האירועים והם אינם יודעים זה על קיומו של זה.


June 2004 סיון תשס"ד



Monday, November 02, 2009

בלוג דורות ההמשך


שוב קיבלתי מייל מעמותת 'דורות ההמשך' הכולל דיווח על ארועים שהיו ויהיו. ההודעות נערכו בטקסט פשוט ובפורמט 'עתיק' . הצעתי לבנות להם בלוג ואתמול הוא עלה לאוויר. הלוגו הוא הלוגו המקורי של העמותה.
כתובת הבלוג שנבחרה מייצגת את המילים 'מורשת מדור לדור.
http://g2glegacy.blogspot.com/