העץ מניב פירות של טלאי צהב

"העץ מניב פירות של טלאי צהב" כתבה תמר י. מכיתה ז-2 מתחת לציורה שנבחר להיות מוצג בתערוכת 'גווילי אש במכחול'
שכבה ז' בחטיבת אילן רמון ציירה את 'פנת חצר' של מנחם בלומנזון ז"ל שנולד בגרמניה ונפל בסג'רה במלחמת העצמאות.

לפעמים, כשמישהו מת נשארים הפרטים הקטנים

"לפעמים, כשמישהו מת נשארים הפרטים הקטנים" כתבה תלמידת כתה ח מאולפנת 'צביה' בדברי ההסבר שהוסיפה לציורה שהוצג בתערוכת 'גווילי אש במכחול' בנות אולפנת צביה בהרצליה ציירו את 'בכפר' של יום טוב (לאצי) לוינגר שנפל בשיירת יחיעם עבודות נבחרות מוצגות בתערוכה במרכז המוזיקה והאומנויות ברעננה (6-22 באפריל 2010) התלמידות נתבקשו להוסיף הסברים לציור. מצגת זו מתמקדת על המילים והקווים.

אוצרים את התערוכה - מחר בערב הפתיחה

זהו, אוצרים את התערוכה, הפתיחה ב-6/4/10 בשעה 20:00
המשכן העירוני למוזיקה ואמנויות רעננה
הפלמח 2-א רעננה
נחום חופרי ראש העיר יכבד אותנו בנוכחותו

הציור המקורי של מרדכי וולף אותר ונמצא בנס-ציונה

גוילי אש במכחול > וולף מרדכי 'כפר' > איתור קרובי המשפחה והציור המקורי.

ביום ו' 2/4/10 ב-09:10 פרסמתי בפורום שורשים משפחתיים את ההודעה הבאה:
...

שלום לחברי הפורום
לקראת פתיחת תערוכת 'גווילי אש במכחול' (6.4.10 בשעה 20:00) אני מנסה לאתר את משפחות הנופלים כדי להזמינם לערב הפתיחה.
לשלושה מצאתי קרובים והם הבטיחו את בואם. לר"מ לא מצאתי.
המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון סגורה בימי מועד אלה ולכן אינני יכול להעזר בהם.
...
למרדכי פלדמן שנפל בשיירת יחיעם כנראה לא היו קרובים בישראל, חברו אמר לי כי היה בודד.
גם למרדכי וולף שנפל גם הוא בשיירת יחיעם לא מצאתי קרובים.
משה אהרון רוזנבאום נולד בפולין,הוריו היגרו לארה"ב. בזמן מלחמת העולם השנייה היה טייס בחיל האוויר האמריקאי, אחרי המלחמה עלה לישראל ונפל כאיש צוות אוויר במאי 48
את כל המידע שיש בידי ריכזתי בבלוג שלי במאמר גווילי אש
אשמח לקבל כל עזרה,
כמובן שכל חברי הפורום מוזמנים לפתיחת התערוכה (הזמנה מצורפת)
...
בצהריים כשחזרתי עם הנכדים מטיול אופניים לאורך הירקון מצאתי 'מסר' מאחד מחברי הפורום (Melitz) המכיל מידע על קרובי מרדכי וולף. כתובות מדוייקות בנחלים ובנס ציונה של אחות אחיו הצעיר (שעלה ארצה שנה אחריו ונפטר לפני 13 שנים), בנותיה ובנה.
נותר לי להרים טלפון לאחיין לספר לו ולהזמינם. כמובן שהודעתי עוררה התרגשות והיא הופצה בין המשפחות.

בין השאר סיפר לי האחיין כי הציור המקורי בצבע (!) המתאר אזור כפרי בקרבת קרית חיים תלוי בביתם והוא אף מיהר לצלמו ולשולחו במייל.

הציור בשחור/לבן שסרקתי ב'גוילי אש' ושאיתו ציירו תלמידי 'רועי קליין' את ציוריהם.
מנפלאות האינטרנט...
גוילי אש במכחול , וולף מרדכי 'כפר' , תלמידי 'רועי קליין

הזמנה לתערוכה 6/4/10-22/4/10

הפתיחה במעמד נחום חופרי ראש העיר רעננה ב 6/4/10 בשעה 20:00

גוילי אש במכחול , וולף מרדכי 'כפר' , תלמידי 'רועי קליין

גוילי אש במכחול > וולף מרדכי 'כפר' > תלמידי 'רועי קליין'

עבודות שביצעו תלמידי 'רועי קליין' ברעננה "כפר"
רינת, המורה לציור שמעה על המיזם רק לפני כעשרה ימים, נחישותה הניבה את התוצאה הבאה.

גוילי אש > במכחול > בלומנזון, מנחם > עבודות בתהליך > קבוצה ב

בחטיבת רמון בשכבה ז לומדים 'שורשים משפחתיים' בכיתת מחשבים ואמנות במקביל, לפני כשבועיים התחילה קבוצת ה'שורשים' לצייר הנה ההתחלה.
התערוכה תוקם כשבוע לפני יום השואה ברחבה שלפני חדר המורים ותעמוד עד לאחר יום העצמאות.
בסרטון אפשר לראות הדמייה של התערוכה בה "מבקרים" גם מנחם ואחיו.

גוילי אש במכחול > לוינגר, ליפמן יום-טוב (לאצי) > בכפר > אולפנת צביה הרצליה

גוילי אש במכחול > לוינגר, ליפמן יום-טוב (לאצי) - בכפר > אולפנת צביה הרצליה

עבודות בתהליך

גוילי אש במכחול > מנחם בלומנזון - פנת חצר > תלמידי כדורי

גוילי אש במכחול > מנחם בלומנזון - פנת חצר > תלמידי כדורי

עבודות שביצעו תלמידי יא מגמת אומנות בנושא "פינה בחצר"
הם התייחסו רק לנושא הציורי ללא ההקשר הרחב של השואה. משהו כמו "התכתבות עם הציור של מנחם"
היתה להם אפשרות לבחור בין שני ציורים, אחד פינה בחצר והשני -נוף גבעות סג'רה.
(ענת)

גוילי אש > במכחול > בלומנזון, מנחם > עבודות בתהליך

תלמידי שכבה ז' בחטיבת 'אילן רמון' צור יגאל - כוכב יאיר במסגרת מיזם 'גוילי אש במכחול' בחרו לצייר את 'פנת חצר' של מנחם בלומנזון ז"ל שנולד בגרמניה שרד את השואה ונפל בסג'רה ערב הכרזת המדינה.
נוצר קשר עם המשפחה במושב שדמות שקיבלה בהתרגשות את הידיעה כי תלמידים יציירו מחדש את ציורו של אביהם שנפל במלחמת השחרור. הבן יחיעם שנולד ביום העצמאות תש"ח כחודשיים לאחר נפילת אביו ורעייתו ענת נרתמו, צילמו את השטח כפי שהוא נראה היום, חיטטו במגירות ושלחו מידע רב שאפשר לתלמידים "להכנס" לאווירה. הם צילמו ושלחו את התמונה המקורית וכן את הצילום ששימש השראה למנחם כשצייר את 'פנת חצר'. הם שלחו צילום של גילוף עץ "יפו" שיצר מנחם עוד בעת שהיה במחבוא בהולנד וכמובן עידכנו את אמם, אלמנת מנחם.
המורה לאמנות אתי, הכינה תצוגה שכללה מידע על מנחם, מקום הולדתו, שהייתו במחסה בהולנד יחד עם חברתו שהיתה לאשתו, קורות עלייתו ונפילתו בקרב על סג'רה במלחמת העצמאות ומגוון כלים ורעיונות אותם העבירה לתלמידים.
יהודית מובילת התקשוב והמורשת בחטיבה ערכה את חומר הרקע והנחתה את המחנכות שסיפרו לתלמידים אודות השואה והגבורה שמתוכם יצר מנחם בלומנזון עד שנפל.
...
שקט, עכשיו מציירים.

צילום החצר בסג'רה ששימש השראה ל'פנת חצר'

עבודות בתהליך

גוילי אש > במכחול

גוילי אש > במכחול הוא מיזם לימודי שואה וגבורה בתחום אומנות הציור

במלחמות ישראל נפלו כמה ציירים ששרדו את השואה באירופה. הם ויצירתם שהיתה בתחילת דרכם האמנותית תועדו ב'גוילי אש' בהוצאת משרד הביטחון.
כמשימה לקראת ימי השואה הבינלאומי והיהודי ויום הזכרון לחללי מערכות ישראל מוצע כי תלמידים במגמות ציור ישתמשו בקווי מתאר הציורים הנ"ל כבסיס לציור חדש.
העבודות יוצגו בתערוכה בית ספרית שבה יוצג פוסטר עם דמות הצייר וקורות חייו. עותק של אחד מציוריו וכ-30-40 ציורים שהתלמידים ציירו על בסיס הציור המקורי ושנבחרו ע"י ועדה בית ספרית כעבודות הטובות ביותר.

תערוכה של ציור אחד.
העבודות יוצגו גם באתר אינטרנט מיוחד.

את הציורים אפשר לצייר במכחול מסורתי או במכחול ממוחשב.
גודל הציור במכחול מסורתי יהיה 'רבע גליון' (50/35)
גודל הציור הממוחשב יהיה ברוחב 1200 פיקסל לפחות וברזולוציה של 300 DPI לפחות.

בתי ספר המעוניינים להצטרף יוכלו לקבל פרטים אם יפנו בבקשה בכתובת הדואר הבאה: todanet@gmail.com

הציורים והציירים

'פנת חצר' - בלומנזון, מנחם
בן רחל ויעקב, נולד ביום ג' בשבט תר"ף (23.1.1920) בעיר פרנקפורט, גרמניה. עבר להולנד שם נאלץ להסתתר יחד עם אישתו הצעירה מעיני שלטונות הכיבוש הגרמניים ובקושי עלה בידו להיחלץ מציפורני הנאצים.
בצפונה של סג'רה, בשמשו כמקלען - פגע בו כדור-המוות ונפל. השאיר אחריו אישה ושני ילדים רכים.
הציור: 'פנת חצר' צויירה ע"פ צילום החצר בחוות סג'רה.
מציירים : שכבה ז' בחטיבת 'אילן רמון' צור-יגאל כוכב יאיר
גוילי אש > במכחול > בלומנזון, מנחם > עבודות בתהליך

'לינקולן' - רוזנבוים משה-אהרון
בן פייגה-מינדל ומנחם-בן-ציון, נולד ביום י"א בניסן תר"ף (30.3.1920) בעיר דובז'ין, פולין. הוריו היו ציונים ותיקים, ואביו פעיל בתנועת "פועלי ציון". בהיותו בן 11 חודש היגרו הוריו לארצות-הברית.
היה חובב אמנות ועסק בעיקר בציור. בייחוד זכו בתשומת-לב ציורי-הנוף שלו. הצטיין גם בשירה ובהגות.
נפל ביום כ"א באייר תש"ח כאיש צוות אוויר ליד חולדה.
הציור: 'לינקולן' - פורטרט פיסולי.
מציירים : חטיבת אלון רעננה
גוילי אש > במכחול > רוזנבאום משה אהרון > עבודות בתהליך

'בכפר' - לוינגר, ליפמן יום-טוב
בן גיזלה ואדוארד, נולד ביום ז' בכסלו תרפ"ג (27.11.1922) בעיר ניטרא, סלובקיה ועלה ארצה בשנת 1939. בחוץ-לארץ סיים בית- ספר תיכון. הוריו ואחותו נספו בתקופת מלחמת-העולם השנייה. בארץ הצטרף לקבוצת הנוער אשר היתה בהכשרת "גורדוניה" בקבוצת שילר. נודע בקרב חבריו כחובב אמנות ואף כצייר מחונן וכחבר נעים-הליכות וחביב על כל מיודעיו. אמן בכל הוויתו, אוהב את היפה והטוב. באחד ממכתביו כתב: "...למען היפה והטוב אנו חיים; רק את הצד הזה רצוני להרבות לי ולכל אלה שמסביבי..."
נפל ביום ט"ז באדר ב' תש"ח בשיירת יחיעם.
הציור: 'בכפר' - נוף ישראלי
מציירים : תלמידות אולפנת 'צביה' הרצליה
עבודות בתהליך

'בכפר' - וולף, מרדכי
בן שרה ויעקב, נולד ביום י"ד בחשוון תרפ"ח (9.11.1927) בעיירה צ'וף, במזרח סלובקיה. למד בבית-ספר עממי ממשלתי ואחר-כך בגימנסיה העברית שבהוז'הורוד. מילדותו נתגלה כשרון הציור שלו ובגיל תשע קיבל פרס בעד ציורו המוצלח בתערוכת עבודות תלמידים.
בארץ שהה מספר חודשים בהכשרה בחולתה, שם הוסיף להתאמן בציור ובעבודה וצייר כמה תמונות מנוף החולה והגליל ומחיי הדייגים. אחר-כך עבר לעבוד בחיפה ובשעות הפנאי הוסיף לצייר. בין השאר העלה על הבד תמונות-זיכרונות ממחנה-המוות אושוויץ ואחת מהן נמצאת ביגור.
הציור:'בכפר' נוף גלילי
מציירים: א. אמנים פגועי נפש במרכז האומנויות, סולד 3, רעננה
ב. תיכון 'רועי קליין' רעננה
גוילי אש > במכחול > וולף מרדכי > עבודות בתהליך בתיכון 'רועי קליין'

פלדמן, מרדכי (מוטל, מוטקה)
בן בלהה ויהודה, נולד ביום כ"א באייר תרפ"ו (5.5.1926) בעיר סארני, פולין. עם תחילת מלחמת-העולם השנייה, בעודו ילד, החלה תקופת-נדודיו הגדולה. עלה ארצה בספינת-המעפילים "לטרון". הספינה נתפשה בידי הבריטים ומעפיליה גורשו למחנה בקפריסין. בחוזרו מקפריסין התגורר בקרית חיים ועבד כמסגר.
ציורו האחרון היה "מבצר יחיעם", אשר בחותרו אליו - נפל. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב ומרדכי ביניהם.
הציורים: 'מבצר יחיעם', 'מחנה מעצר בקפריסין', 'קרית חיים [?]
מציירים: תיכון מטרווסט רעננה (?)

רוסק, חיים (חיימקה, צ'ילינדר, פסיק)
בן אברהם ודבורה. נולד בראש-השנה תרצ"ח (6.9.1938) בעיר סלוצ'ק שברוסיה. אביו, שהיה טנקיסט בצבא האדום, נפל בשנת 1941 בימים הראשונים למלחמה ואמו נדדה עם בנה וחיפשה מחסה ומזון לה ולילדה. תוך כדי נדודיהם מתה מרעב וחיים נדד לבית-יתומים בטשקנט ובסמרקנד עד תום המלחמה.
היתה לו נטייה לציור ולפיסול. חיים היה מפעיל טרקטורים בציוד מיכני כבד בחברת "מקורות" ותוך כדי עבודתו על הטרקטור היה מצייר ומחפש אפשרות של ביטוי ולדמיונו העשיר בציור ובפיסול.
חיים צוין לשבח על-ידי הרמטכ"ל על "גילוי אומץ-לב ורוח התנדבות" בקרב על שחרור ירושלים
נפל במלחמת ששת הימים בקרב שנערך בשכונה האמריקאית אשר בירושלים העתיקה.
הציורים: כפר ערבי [?]
מציירים: בי"ס אדר פתח תקווה
עבודות בתהליך

אוצרים את התערוכה, הפתיחה ב-6/4/10 בשעה 20:00
המשכן העירוני למוזיקה ואמנויות רעננה
הפלמח 2-א רעננה

מצגת להמחשת המיזם והאפשרויות הגלומות בו. המצגת מכילה-9 ציורים, ואריאציות על 'בכפר' של לוינגר-ליפמן יום טוב שמשפחתו נספתה בשואה והוא נפל בשיירת יחיעם.

גוילי אש > במכחול > רוזנבוים, משה-אהרן

רוזנבוים, משה-אהרן (מוזס)

בן פייגה-מינדל ומנחם-בן-ציון, נולד ביום י"א בניסן תר"ף (30.3.1920) בעיר דובז'ין, פולין. הוריו היו ציונים ותיקים, ואביו פעיל בתנועת "פועלי ציון". בהיותו בן 11 חודש היגרו הוריו לארצות-הברית. המשפחה התיישבה בברוקלין, שם גדל הנער וסיים בית-ספר תיכון. הוא חונך ברוח הציונות, היה גאה ביהדותו ושמח לחיות באווירת החופש של ארץ מגוריו. חיים ויצמן ואברהם לינקולן שימשו לו נציגי אידיאלים תאומים.
כשפרצה מלחמת-העולם השנייה היה סטודנט ב"קולג'" במרכז ניו-יורק. מיד עזב את לימודיו והתנדב לחיל-האוויר האמריקני. לאחר שסיים בהצטיינות קורס בן 9 חודשים והוסמך כאיש צוות- אויר בדרגת לויטננט-משנה, נשלח אל מעבר לאוקינוס וצורף לאוויריית בעלות-הברית באזור הים התיכון. בסיסו היה באיטליה ועל אדמתה הכיר את חיילי הבריגדה היהודית, קשר איתם קשרי ידידות והחליט לעלות לארץ-ישראל בבוא המועד. משה-אהרן היה טייס מפציץ כבד ובטיסתו המבצעית ה13-, מעל לשדות הנפט ברומניה, הופל ונלקח בשבי. שהה 13 חודש במחנה-שבויים בגרמניה, בקרבת דאכאו, עד שהמחנה נכבש על-ידי צבאות בעלות-הברית במאי 1945. בזמן שביו קיבל אביו אות- הצטיינות של חיל-האוויר שהוענק למשה-אהרן.
עם שובו ללימודיו באוניברסיטה נרשם ללימודי הנדסה מיכנית מתוך כוונה להשתלם במקצוע מתאים לעבודתו העתידה בארץ. בשנות לימודיו באוניברסיטה היה פעיל ב"בני ברית" ("מוסד הלל") וב"הבונים". הצטיין בכמה מקצועות-ספורט וזכה בפרס כמתאגרף הטוב והמאומן ביותר בין הסטודנטים של עונת 1947-1948. היה חובב אמנות ועסק בעיקר בציור. בייחוד זכו בתשומת-לב ציורי-הנוף שלו. הצטיין גם בשירה ובהגות. הוא למד שנתיים וחצי ולסיום לימודיו ולקבלת תעודת-מהנדס לא חסר לו אלא חודש אחד, אבל הוא העדיף לדחות את סיום הלימודים כדי שלא להשהות אף יום אחד את התנדבותו לחיל-האוויר הישראלי במלחמת-העצמאות.
בחיל-האוויר הישראלי שירת רק זמן קצר, עד שנפל ליד חולדה ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי ברחובות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת פקד-טיס (סגן).
אחרי מותו העניקה לו אוניברסיטת "קורנל" בניו יורק את התואר מהנדס-מיכני.

גוילי אש > במכחול > לוינגר, ליפמן יום-טוב

לוינגר, ליפמן יום-טוב (לאצי)

בן גיזלה ואדוארד, נולד ביום ז' בכסלו תרפ"ג (27.11.1922) בעיר ניטרא, סלובקיה ועלה ארצה בשנת 1939. בחוץ-לארץ סיים בית- ספר תיכון. הוריו ואחותו נספו בתקופת מלחמת-העולם השנייה. בארץ הצטרף לקבוצת הנוער אשר היתה בהכשרת "גורדוניה" בקבוצת שילר. שם עבד בנגרות ובגידול בקר ונודע בקרב חבריו כחובב אמנות ואף כצייר מחונן וכחבר נעים-הליכות וחביב על כל מיודעיו. אמן בכל הוויתו, אוהב את היפה והטוב. באחד ממכתביו כתב: "...למען היפה והטוב אנו חיים; רק את הצד הזה רצוני להרבות לי ולכל אלה שמסביבי..."
יום-טוב התנדב לצבא הבריטי במלחמת-העולם השנייה ושירת בו בשנים 1941-1946, בארץ ובמצרים. גם בימי שירותו זה השתלם בציור. בשלהי המלחמה התמסר לעבודה בקרב הפליטים ולימד את הצעירים שבהם.
אחרי שובו מהצבא הצטרף לקיבוץ כפר מסריק שבעמק זבולון, שם נשא אישה. התמסר לעבודת המשק, וראה בה מקור לחוויה עמוקה.
יום-טוב היה בין מלווי השיירה לקיבוץ יחיעם הנצור. עם צאתו אמר לחברו הטוב: "אם לא אשוב, אדע בשביל מה נפלתי". ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב. ויום- טוב ביניהם. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.
הקיבוץ הקדיש חוברת-זיכרון לשני חברים ששכל: "לזכר חברינו לאצי ואריה" (אייר תש"ט) והחליט שבית-התרבות בכפר מסריק ישא את שמם (של לאצי ואריה). השאיר בעיזבונו ציורים רבים בעלי ערך אמנותי.

קישורים
השואה בסלובקיה - קובץ וורד להורדה

ציר זמן
1922 יום טוב נולד
1935 בר מצוה
ספטמבר 1938 - חבל הסודטים נמסר לגרמניה
אוקטובר 1938 שינוי לרעה במצב היהודים בסלובקיה
1939 יום טוב עולה לישראל, משפחתו נשארת בסלובקיה.
יולי 1940 בסלובקיה מונהג משטר נאציונל סוציאליסטי (בהוראת היטלר)
יולי 1941 סלובקיה משגרת משלחת לפולין כדי ללמוד מהגרמנים אופן הקמת מחנות עבודה (עבור יהודי סלובקיה)
1941 יום טוב מתנדב לצבא הבריטי (עד 1946)
ספטמבר 1041 - אושר "הקודקס היהודי" (חוקים אנטי יהודיים)
אפריל 1942 תחילת גירוש יהודי סלובקיה
1946 יום טוב חוזר לארץ ומצטרף לכפר מסריק ונושא אישה
מרץ 1948 יום טוב נופל בשיירת יחיעם

גוילי אש > במכחול > וולף, מרדכי

בכפר

וולף, מרדכי

בן שרה ויעקב, נולד ביום י"ד בחשוון תרפ"ח (9.11.1927) בעיירה צ'וף, במזרח סלובקיה. למד בבית-ספר עממי ממשלתי ואחר-כך בגימנסיה העברית שבהוז'הורוד. מילדותו נתגלה כשרון הציור שלו ובגיל תשע קיבל פרס בעד ציורו המוצלח בתערוכת העבודות של התלמידים. בגלל התנאים הקשים בשנים הראשונות של מלחמת- העולם הוכרח להפסיק את לימודיו ורק אחרי הפצרות מרובות הרשו לו הוריו לעבוד אצל צבע-בניין. הוא עבד בכל יום שעות נוספות ובשכר הנוסף השתמש להוצאות לימודיו בבית-ספר לאמנות הציור, וכל זאת בלי ידיעת הוריו. רק לאחר שסיים את הקורס הראשון גילה להם את שאיפתו להיות צייר אמן בעתיד. בשנת 1944 נלקחה כל המשפחה למחנה ההשמדה אושוויץ ושם נרצחו אביו ואמו ושני אחיו הקטנים. רק הוא ואח צעיר ממנו נותרו בחיים. במחנה ניסה לארגן חבורת צעירים לבריחה, אך הניסיון לא הצליח. תמורת ציור דיוקנים וקריקטורות למשגיחים היה משיג מזון לו ולאחיו ולחבריו והיה מעודד אותם להאמין בעתיד ותוך כדי כך השתדל לספוג בזיכרונו מראות ממחנה ההשמדה, כדי להנציחם לדורות. אחרי השחרור יצא ב"נתיב הבריחה" לאיטליה ובשנת 1946 העפיל ארצה באונייה "אליהו גולומב" ("פידה לה ספציה"). בארץ שהה מספר חודשים בהכשרה בחולתה, שם הוסיף להתאמן בציור ובעבודה וצייר כמה תמונות מנוף החולה והגליל ומחיי הדייגים. אחר-כך עבר לעבוד בחיפה ובשעות הפנאי הוסיף לצייר. בין השאר העלה על הבד תמונות-זיכרונות ממחנה-המוות אושוויץ ואחת מהן נמצאת ביגור.
בחורף תש"ח התייצב לשירות בחטיבת "כרמלי" ובמכתב אל אחיו ביקש שישלח לו את הבנז'ו כדי שיוכל לנגן בו בצבא ו"לשעשע את החבריה". ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב, ומרדכי ביניהם. הוא הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית- הקברות הצבאי בנהריה.

גוילי אש > במכחול > בלומנזון, מנחם

הצילום ששימש השראה לציור 'פנת חצר'

פנת חצר	חורשה

בלומנזון, מנחם
בן רחל ויעקב, נולד ביום ג' בשבט תר"ף (23.1.1920) בעיר פרנקפורט, גרמניה. בעיר הולדתו סיים בית-ספר תיכון ובשנת 1937 יצא להכשרה חקלאית בהולנד לקראת עלייתו ארצה. עם פרוץ המלחמה העולמית וכיבוש הולנד על-ידי הגרמנים, נאלץ להסתתר יחד עם אישתו הצעירה מעיני שלטונות הכיבוש הגרמניים ובקושי עלה בידו להיחלץ מציפורני הנאצים. בחודש ספטמבר 1945 עלה ארצה כמעפיל באונייה "מטרואר" (?) שהפליגה מטולון. עם בואו ארצה הצטרף לארגון ההתיישבותי "מצפה גליל" בחוות סג'רה. בבית הוריו בחוץ-לארץ נתחנך על ברכי הדת וגם כאן הוסיף לשאת באהבה בעול תורה ומצוות. מנחם היה שתקן, מצניע לכת ובעל מידות נאות. רכש אמון, ובעמידתו האמיצה האציל מרוחו על סביביו.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות, נטל על עצמו תפקידים אחראיים בענייני הביטחון. עם חידוש הקרבות בתום ההפוגה הראשונה תקפו כוחות קאוקג'י את מערך כוחותינו בגזרת סג'רה. ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948) בשעה שהדף את האויב המסתער על עמדתו, בצפונה של סג'רה, בשמשו כמקלען - פגע בו כדור-המוות ונפל. השאיר אחריו אישה ושני ילדים רכים. מנחם הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה.

צילומים
גדוד 12 חטיבת גולני סג'רה 48 (מתוך אתר 'מוטקה' צילומים שהועלו על ידי משה צל ציון)

ציר זמן
בסוגריים גילו של מנחם
ינואר 1920 - מנחם, נולד
ינואר 1933 (13) - מנחם, בר מצוה, מינויו של היטלר לקאנצלר גרמניה.
אפריל 1933 (13) - 'יום החרם' ונחקק בגרמניה חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי
מאי 1933 (13) - שריפת ספרים פומבית בכיכר בבל בברלין
ספטמבר 1935 (15) - חוקי נירנברג
1937 (17) - מנחם יוצא להכשרה בהולנד
נובמבר 1938 (18) - ליל הבדולח
דצמבר 1938 (18) - הנאצים השתלטו סופית על רכוש היהודים בגרמניה.
מאי 1939 (19) - פרשת האוניה סנט לואיס.
ספטמבר 1939 (19) - גרמניה פולשת לפולין. פרוץ מלחמת העולם השניה.
אוקטובר 1939 (19) - משלוח ראשון של יהודים למחנה וסטרבורק בהולנד.
1939 (19) - הקמת מושב שדה אילן בסג'רה
מנחם מתחתן (20?)
מאי 1940 (20) - גרמניה פולשת להולנד.
אוגוסט 1940 (20) - הוראה להימנע ממינוי יהודים למשרות ציבוריות בהולנד.
פברואר 1941 (21) - מעצרים וגירושים ראשונים בהולנד
מרץ 1941 (21) - צו בדבר הטיפול בחברות יהודיות בהולנד
יולי 1942 עד אוקטובר 1943 (22-23) - גירוש יהודי הולנד
אוקטובר 1942 (23)- חיסול מחנות העבודה וגירוש יהודי הולנד למחנה וסטרבורק
ינואר 1943 (23) - סגירת חשבונות הבנקים של יהודי הולנד
אפריל 1943 (23) - התחלת המשלוחים מהולנד לטריזנשטאט
ינואר 1944 (24) - משלוח יהודים מהולנד לברגן בלזן
1944 (24) - אדמות חווה השומר (סג'רה) נרכשות ע"י הקק"ל.
אפריל 1945 (25) - שוחרר מחנה וסטרבורק
ספטמבר 1945 (26) - מנחם עולה לארץ באונייה 'מטרואה' מול חופי מעיין צבי
מאי 1948 (28) - הכרזת העצמאות, הקמת צה"ל
יולי 1948 (28) - מנחם נופל בקרב על סג'רה

קישורים
תולדות השואה בהולנד - אמיר השכל
חברו לקרב אברהם קוסלובסקי מספר על נפילתו בקרב
מנחם באתר הנצחת נופלי גולני
חוות השומר - סג'רה היום
סג'רה, הקולקטיב הראשון מט"ח

מתווים להורדה
(הקלק על התמונה כדי להגדילה, קליק ימני, 'שמור תמונה בשם)

המצולמים הם מנחם (מנפרד) בלומנזון מימין ואחיו הצעיר ממנו בשנתיים ליאו בלומנזון. שניהם היו קשורים מאד זה לזה. ליאו העריץ את מנחם והיה כרוך אחריו.
הצילום נעשה באירופה מיד לאחר המלחמה, ליאו שהה 6 שנים באושוויץ והצליח לשרוד גם את צעדת המוות שיצאה משם. הוא הגיע לשם ביוזמתו בחיפושיו אחרי בני משפחתו הוריו ואחותו. לאחר ששמע כי הם נשלחו לשם.
לאחר השחרור מהמחנה הוא נסע להולנד לחפש את מנחם. הוא מצא את מנחם ואסתר במצב גופני ירוד בעלית גג של מבנה בו הם הסתתרו. הם בקושי הצליחו להזיז את רגליהם כיוון שהרבה חודשים לא השתמשו בהן. כולם החליטו לעלות לארץ. אך קודם ליאו נסע לחפש את מי שהייתה חברתו לפני המלחמה איזבל. הוא מצא אותה ועלה איתה לארץ ונישא לה. ליאו נישא שוב והקים משפחה. יש לו אשה בת ובן. הוא נפטר לפני כ-14 שנים.
מנחם עלה לארץ עם אסתר באוניה מטרואה ב-1946. לאחר שהבריטים ערכו פטרול למנוע מהם לרדת לחוף, הם קפצו למים מול חופי מעיין צבי ונלקחו לקיבוץ על ידי אנשים שחיכו להם על החוף. רק מאוחר יותר הם הגיעו לחוות השומר שנקראה אז "מצפה הגליל" שבאילניה.

"יפו" גילוף עץ - מנחם בלומנזון - גולף בהולנד בזמן המלחמה

סג'רה ואתר הציור כפי שהם נראים היום
צילם: יחיעם בלומנזון

גוילי אש > במכחול > פלדמן, מרדכי

פלדמן, מרדכי (מוטל, מוטקה)

בן בלהה ויהודה, נולד ביום כ"א באייר תרפ"ו (5.5.1926) בעיר סארני, פולין. עם תחילת מלחמת-העולם השנייה, בעודו ילד, החלה תקופת-נדודיו הגדולה. בשנת 1941 ברח עם אחיו ואחיותיו לרוסיה וישב 4 שנים באורל. שם סיים בית-ספר מקצועי ועבד שנתיים כעוזר לנהג-רכבות. הוא אהב את מקצועו, אך בהזדמנות הראשונה לצאת את רוסיה עבר לגרמניה לקיבוץ-הכשרה. אחרי תקופת-עבודה, עלה עם אנשי הקיבוץ ארצה בספינת-המעפילים "לטרון". הספינה נתפשה בידי הבריטים ומעפיליה גורשו למחנה בקפריסין. בחוזרו מקפריסין התגורר בקרית חיים ועבד כמסגר.
בדצמבר 1947 התגייס לחטיבת "כרמלי". הוא סיים קורס חובשים והשתתף בפיצוץ גשרים וליווי שיירות לגליל המערבי. היה עלם שקט ובטוח, עליז ומתבדח, ונטע הרגשה של ביטחה ועוז בלב חבריו לנשק. כשרון הציור שלו נתגלה בשבתו במחנה בקפריסין ומאז הירבה לצייר. ציורו האחרון היה "מבצר יחיעם", אשר בחותרו אליו - נפל. ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הצהריים יצאה מנהריה שיירה ובה 7 כלי רכב ו90- אנשים כדי להעביר אספקה, חומרי ביצורים ותגבורת ליחיעם. ליד כברי נתקלה השיירה במארב שהציבו הערבים. המשוריין הראשון הצליח לפרוץ ולהגיע ליחיעם, אך שאר כלי הרכב נלכדו במארב. אנשי השיירה לחמו עד שעות הערב ובחסות החשכה הצליח חלק מהם להיחלץ, אך כמחציתם נפלו בקרב ומרדכי ביניהם. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בנהריה.